היכרות עם מודלים להפעלה | עמוד דיון
תקציר
היכרות עם מודלים להפעלה
02/12/2019
מטרות היחידה
היכרות עם מודלים שונים להפעלה של סוגיא.
תוצר היחידה
יכולת בחירה בין מודלים פדגוגיים שונים והתאמתם לצרכי הכיתה הספציפית הרלוונטית.
המטלה
בחירה והנמקה של המודל בו ירצו המשתלמים ליצור את הסוגיה שלהם.
הדיון
אני מורה לתנ"ך בכיתה ט מקדמת ,הספר שאני מלמדת- מלכים ב , פרק יז .שם מתואר הפיצול של ממלכת ישראל ויהודה וגלות ממלכת ישראל בעקבות מעשיהם. הנושא שבחרתי להמחיש דרכו את תוכן הדברים הוא בגידה. מהי בגידה וההשלכות שלה. אני חושבת שהמודל שהכי יתאים זה דילמה. אשמח לשמוע את חוות דעתך בנושא. תודה
-
x
במודל הדילמה – צריך שתהיה התלבטות – בין לפחות שתי עמדות/ אפשרויות תגובה לסיטואציה. עמדות שונות שניתן לנמק באופן משכנע את שתיהן .
האם הדבר נכון לגבי שאלת הבגידה כאן ?
האם היתה אלטרנטיבה ?
האם ניתן למצא דוגמא מחיינו היום [ורצוי מחיי הילדים] שבה יש מקום להתלבטות דומה ?
האם יש במקרא דוגמא דומה להתלבטות מהסוג שהיה כאן שניתן להשוותם ?
במסגרת הערכה חלופית בלשון, 30% לבגרות, אני בוחרת שהתלמידים יכתבו כתיבה טיעונית בנושא טלפונים ניידים בבית הספר – כן או לא ?
התלמידים שיתפו אותי שרובם הגיעו מבית ספר יסודי בלוד בו לא הותרה הכנסת טלפון נייד למתחם בית הספר. חלקם אמרו שהדבר איפשר להם תקשורת רבה יותר עם החברים, וייחלו לאותה מתכונת גם בתיכון, והרוב הגדול של הכיתה אמר שאין זכות על בית הספר לאסור שימוש בטלפון נייד, מלבד העובדה שאפשר, ואף רצוי להשתמש בטלפון הנייד ללמידה בכיתה. הם נתנו דוגמא לבחני קהות, למציאת מקורות ועוד.התלמידים יעזרו בשני מקורות
https://www.themarker.com/news/education/1.7802643. המקור הראשון שתומך באיסור על טלפונים ניידים.
והמקור השני שצביע על שימושים רבים לטלפון הנייד בהוראה ותומך בשימוש בו:https://digitalpedagogy.co/tag/%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94במסגרת ההערכה החלופית, כל תלמיד יגיש לי מאמר טיעון בנושא, בו הוא יכתוב אם הוא תומך או מתנגד, ויבסס את הטיעון על פי הכללים שלמדנו : פתיחה, הבעת עמדה ברורה, 3 נימוקים, טענת נגד, הפרכה ומשפט מסכם. /
בחרתי דווקא במודל זה כי הוא מאוד משרת את הכתיבה הטיעונית, בה אנחנו, המורות ללשון, מתמקדות בכיתה י'. בכתיבה טיעונית תמיד יש דילמה, ובכתיבה זאת התלמיד מחוייב להצליח לכתוב דעה מפורשת ולנמק אותה.
כתיבה זאת משרתת גם תחומי מקצוע אחרים רבי מלל.
יחסנו למיעוטים במדינת ישראל
כיתה י' 5 יחידות לימוד באנגלית.
המטרה הלימודית: קריאת טקסטים באנגלית וניתוחם, כתיבת טקסט טיעון והעברתו בע"פ מול הכיתה.
המטרה החינוכית: הבנה לעומק של היחס למיעוטים על פי מקורות חז"ל ואחרים ויציאה מתחום הסיסמאות.
שלב ראשון: כל תלמיד יגבש בינו לבין עצמו את עמדתו ויכתוב תמצות של טענותיו. לאחר מכן, כל תלמיד יגיב לתלמיד אחר שאיננו מסכים איתו.
שלב שני: התלמידים יתגבשו לקבוצות על פי מידת הסכמתם לנושא ויחפשו מקורות התומכים בעמדתם.
אני מורה ללשון בכיתה ח' ואני רוצה להתמקד בנושא – כתיבת טקסט טיעון. אני בוחרת בסוגיא "למידה דרך דילמה". הנושא שבחרתי הוא "רחבת הכניסה של בית הספר". רחבת הכניסה של בית ספרנו מושקעת להפליא בכך שיש ניצול השטח לתערוכות שונות, למשל ביום רבין ז"ל הוקמו שם תחנות וכל מחנכת הגיעה לשם עם כיתתה והתלמידים למדו בקבוצות כשהם זזים מתחנה לתחנה. באחת התחנות הייתה תערוכה של כובעים שהמחישה את הנושא של התחנה. בחג הסיגד היה מיצג של דמות מהקהילה האתיופית בליווי לוחות עליהם ציורים והסברים על החג שהכינו שכבת ז'. לוח הקיר שבכניסה יועד לנושא פרשת השבוע ובכל שבוע הקישוט מתחלף בהתאם. עוד לוח קיר שנמצא בשטח הוא כולו בנושא אומנות, בכל פעם אומן אחר. חשבתי לשלב את לימוד כתיבת טקסט טיעון עם נושא כה חשוב זה כדי להעלות את מודעות התלמידים בפינות המיוחדות שיש בבית ספרנו. לאחר לימוד מבנה טקסט הטיעון בכיתה (פתיחה, גוף סיום), אכתוב את הנושא על הלוח "כוחה של רחבת הכניסה של בית הספר: האם השקעה ברחבה זו תורמת לתלמידים, ואם כן- במה?" על מנת לבסס את דעתם, התלמידים (אפשר בזוגות) יוכלו לבחור פינה אחת או מיצג אחד שהוקם בעבר או קיים בהווה, דרך הבנת משמעות הפינה או המיצג – יחליטו האם הדבר תורם או לא. במהלך השיעור אשלח את התלמידים לרחבה, שיבחרו את הפינה שעל בסיסה יכתבו את הנימוק. תנועה פיזית במרחב הלימודי ולא רק בישיבה בכיתה – תורמת מאוד להנאה בלמידה וללמידה אקטיבית. בנוסף, אני מחנכת את הכיתה הזו וחשבתי לשלב את הנושא "אקלים בית ספרי" עם נושא זה, בהבאת טקסטים שקשורים בשני נושאים אלה ביחד ולחוד.
(אמונה+רויטל) בחרנו להשתמש ב"סוגיא" בשיעור חינוך בכיתה ט'. הנושא שחשבנו לעסוק בו הוא "ניתוח סיטואציות חברתיות דרך מודל אפר"ת" (אפר"ת – אירוע, פרשנות, רגש, תגובה) ברצוננו לעלות סיטואציות חברתיות שונות, ובכל סיטואציה התלמידים יצרכו לנתח את האירוע על פי מודל אפר"ת, לדון בפרשנויות שונות לאירועים ולראות את ההשלכות שלהם. כשהמטרה היא שבעזרת "סוגיא" יכירו התלמידים אפשרויות לפרשנויות אחרות ויגמישו את חשיבתם.
-
x
הייי
אני מלמדת את מקצועות רבי המלל בבית חולים לילדים מאושפזים במגוון גילאי החטיבה. השיעור מתקיים בקבוצות והגילאים מעורבים וכן ילדים מתרבויות שונות- ערבים, יהודים חרדים וחילונים ולכן השיעור צריך לגעת בכולם.
אני מלמדת אותם תוכניות רפואיות כגון בדיקות דם, מדוע יש חום והכנסת עירוי ולכן חושבת שיתאים אם נעבוד יחד
האם יש לך קבוצה?
אני מלמדת אנגלית בחטיבה ובתיכון ואני רוצה לעשות שילוב של המודל של דילמות (מקצוע אחד) יחד עם המודל של שאילות מנחות בכיתה ט׳ שלי, קבוצה של 15 תלמידים. השנה אנחנו קוראים פעם ראשונה ספר באנגלית מקורי שקוראים לו Frindle. הספר הוא עוסק בעניין של כיצד נלודים מילים בשפה ועד כמה זה תהליך שאפשר ליזום אותו או ולהשפיע עליו. הייתי רוצה להציג את הדילמה דרך הבעת הסכמה וחוסר הסכמה על המילים של המפטי דמפטי:
When I use a word, Humpty Dumpty said, in rather a scornful tone, it means just what I choose it to mean—neither more nor less.
Do you agree with Humpty Dumpty about how words work? Do you agree with him about the idea
that words mean what we choose them to mean?
מפני שהנושא הוא הדש ודורש קצת הנחייה אני רוצה לשלב את המודל של שאילות מנחות. אני אתן כמה שאילות שונות לכל קבוצה של 3 תלמידים ואבקש מהם לשתף את שאר הכיתה בתהליך של למידה קבוצתית ושיתופית.
אחרי זה אני אבקש מהם לעמיק בתחום קשור לדילמה והשאילה היותר רחבה של כיצב מתפתחת שפה. כל זה אני מקווה יקרה בהקשר של קריאת הספר שאמור לחדד את הנושא וגם הוא בעצמו מציע את נקודות המבט השונות בנושא של מי שולט או לא שולט על תהליך התפתחות השפה.
-
x
קודם כל – כל הכבוד ! נראית סוגיה עם הרבה "בשר". אני גם מאוד אוהב את הקטע הזה מהמפטי-דמטי (ואם תרצי יש לי דוגמאות קולנועיות מצ'פלין ומר' נחמן מברסלב שמתכתבים עם זה ).
הניתוח של ההצעה הזו מחייב דיון יותר מעמיק אבל בתגובה ראשונה – יש לדעתי חסרון אחד בסיסי בהצעתך והיא שהשאלה המרכזית שלך לדעתי איננה שאלה פוריה מספיק !
זה אמנם שייך ליחידה 4 אבל מכיוון שכבר התחלנו בה אז אני מזכיר את הדבר הכי חשוב בדילמה והוא שיהיו לה לפחות שתי תשובות שונות בעלות ערך אמיתי – שיש סיכוי אמיתי שהתלמידים יוכלו לתמוך ברצינות בכל אחת מהדעות .
מנסיוני , הקושי האמיתי של רבים מאתנו לגבי חשיבה על דילמות הוא שאנו מציגים דילמות שדי ברור לנו מה אנחנו מצפים מהתלמידים לענות .
בשיחת ההדרכה האחרונה [של יחידה 4] שוחחתי על כך עם משולם לגבי הצעתו בנושא המיעוטים . ממליץ להקשיב שם לשיחה לגבי ההבדל בין שאלה כמו : "יחסנו למיעוטים " לבין שאלה פוריה יותר כמו "גירוש ילדי מהגרים לא חוקיים" או "העדפה מתקנת לאתיופים" וכו' .
אודי ליאון
נסי לפרט קצת יותר את נושא המפגש/ים שתרצי לערוך סביב השואה שהוא כידוע רחב ביותר .
מה יהיו המטרות הפדגוגיות הספציפיות שלך לגביו ?
חשוב לפרט זאת כדי שנוכל לבחון האם באמת מודל השאלות המנחות הוא האופטימלי
ורדית וילדשטיין
המטרות שלי הם שהתלמידים ילמדו את הנושא בצורה מעניינת ולכן אני אשאל אותם שאלה מנחה מסקרנת- למשל- מהו סוד הקיום של העם היהודי? ( וכך נלמד כיצד היהודים שרדו בשואה והצליחו למרות הכל לאחר מכן להקים מדינה..)
שאלה זו תוביל את התלמידים לחשיבה גדולה ומשמעותית..
אודי ליאון
למשל : כיצד הם שרדו את גלות בית שני , את גירוש ספרד , וגם אתגרים רוחניים כמו למשל – כיצד שמרו על הזהות התרבותית בתור הזהב בספרד , וכנ"ל תחת האינקויזיצה וכו' .
גם בתוך השואה – אפשר לשאול על סוגים שונים של יהודים – למשל כיצד שרדו יהודים דתיים /חסידיים לעומת יהודים בעלי זהות ציונית או לעומת יהודים מתבוללים